סוגי המטפלים בישראל

הפסיכולוג הקליני עוסק בהבנת עולמו הפנימי של האדם, אבחון קשיים נפשיים ומתן טיפול נפשי (פסיכותרפיה). בנוסף, הוא מוסמך לערוך אבחון פסיכודיאגנוסטי למבוגרים - הערכה מקיפה של תפקוד נפשי, אישיות ומצב רגשי - כאשר ההכשרה הנרחבת שעבר מכשירה אותו לכך באופן ייחודי. בישראל, התואר "פסיכולוג קליני מומחה" מוגן על פי חוק הפסיכולוגים (1977), ורק מי שעמד בכל תנאי ההכשרה רשאי להשתמש בו.

תהליך ההכשרה של פסיכולוג חינוכי בישראל הוא מובנה, ארוך ומפוקח על ידי משרד הבריאות ומשרד החינוך (אגף שפ"י). מדובר בדרך שנמשכת לרוב כעשור מתחילת הלימודים ועד לקבלת תואר "מומחה".

פסיכולוג חינוכי לרוב מטפל בילדים ונוער. לעיתים, לאחר הכשרות נוספות, עובד גם עם מבוגרים או גיל הזהב.

הפסיכולוג ההתפתחותי עוסק באבחון ובטיפול בילדים מגיל לידה ועד גיל 9 ובמשפחותיהם, בעיקר סביב שאלות של התפתחות, ויסות, קשר הורה־ילד, קשיים רגשיים בגיל הרך ועיכובים בתחומים כמו שפה, קוגניציה, תקשורת ומוטוריקה. העבודה נעשית לרוב בתוך מערך התפתחות הילד ובצוותים רב-מקצועיים.

הפסיכולוגיה התעסוקתית עוסקת בהתאמה בין אדם לעולם העבודה - הערכה ומיון, ייעוץ קריירה, ייעוץ ארגוני, ופיתוח רווחה ותפקוד של עובדים, צוותים וארגונים.

הפסיכולוג הרפואי עוסק ביחסי הגומלין בין גוף לנפש, ובסיוע נפשי לאנשים המתמודדים עם מחלה גופנית, אשפוז, כאב, טיפולים רפואיים, מחלה כרונית או מצבים רפואיים מורכבים. העבודה כוללת אבחון והערכה, טיפול במטופלים, ליווי בני משפחה, ולעיתים גם ייעוץ לצוותים רפואיים בתוך בתי חולים, מרפאות וקופות חולים.

הפסיכולוג השיקומי עוסק באבחון ובטיפול באנשים בכל גיל שחיים עם נכות או מוגבלות תפקודית - גופנית, קוגניטיבית או רגשית - בין אם היא מולדת, התפתחותית, נרכשה בעקבות מחלה או נגרמה מטראומה. המטרה המרכזית היא לסייע לאדם למצות את יכולותיו ולהשתלב בצורה מיטבית בחיים האישיים, המשפחתיים, החברתיים, הלימודיים והתעסוקתיים.

עו״ס קליני הוא עובד סוציאלי שעוסק בעיקר בטיפול נפשי, אבחון פסיכו־סוציאלי, ליווי במצבי משבר, עבודה עם טראומה, חרדה, דיכאון וקשיים ביחסים - עם ילדים, מתבגרים, מבוגרים, זוגות ומשפחות. בניגוד לתפיסה הרווחת, התואר המוגן בחוק הוא "עובד סוציאלי" - הביטוי "קליני" מתאר אוריינטציה טיפולית-נפשית מובהקת.

מטפל באמצעות הבעה ויצירה עוסק בטיפול נפשי דרך תהליכי יצירה והבעה. בניגוד לטיפול בשיחה, היצירה עצמה היא הכלי הטיפולי - לא רק ביטוי, אלא תהליך של עיבוד, חקירה ושינוי.

מרפא/ה בעיסוק הוא/היא איש/אשת מקצוע בריאות בעל/ת תעודת מקצוע מטעם משרד הבריאות, שעוסק/ת בשיפור התפקוד היומיומי, העצמאות וההשתתפות של האדם - בבית, במסגרת החינוכית, בעבודה ובחיי היום-יום.

קלינאי תקשורת הוא בעל מקצוע בריאות עם תעודת מקצוע מטעם משרד הבריאות, והתחום עוסק באבחון ובטיפול בבעיות של שפה, דיבור, תקשורת, שמיעה ולעיתים גם בליעה. קלינאי תקשורת אינו "מטפל רגשי" במובן הקלאסי, אבל הוא איש מקצוע חשוב מאוד כשיש קושי תקשורתי שמשפיע על תפקוד, התפתחות, למידה וקשרים עם אחרים.

פסיכיאטר הוא קודם כול רופא: הוא מסיים לימודי רפואה, מקבל רישיון לעסוק ברפואה, ולאחר מכן עובר התמחות בפסיכיאטריה. לאחר סיום ההתמחות והבחינות הוא מוכר כמומחה בפסיכיאטריה.

פסיכיאטרים רבים אינם מעניקים טיפול פסיכותרפי שוטף - תפקידם מתמקד באבחון וניהול תרופתי. ישנם פסיכיאטרים שגם מטפלים בשיחות, אך זה פחות נפוץ בשל עומס ומגבלות מערכתיות.

קרימינולוג קליני הוא בעל מקצוע המוסדר בישראל במסגרת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות. מי שעומד בדרישות החוק יכול לקבל תעודת קרימינולוג קליני מטעם משרד הבריאות. בתחום בריאות הנפש, הקרימינולוגיה הקלינית עוסקת באבחון, הערכה, טיפול, שיקום וייעוץ - במיוחד בממשק שבין מצוקה נפשית, התנהגות, סיכון ותפקוד חברתי.

היועץ/ת החינוכי/ת עובד/ת במסגרת בית הספר ומהווה צומת מרכזית של הפניות טיפוליות - הדמות המקצועית הראשונה שילדים, הורים ומורים פונים אליה כאשר עולה קושי רגשי, חברתי או לימודי. תפקידו/ה מגשר בין הצרכים של התלמיד, המשפחה והמערכת החינוכית.