טיפול רגשי - מה זה, למי זה מתאים ואיך מוצאים את הטיפול הנכון

מה זה טיפול רגשי

טיפול רגשי הוא שם כללי לטיפול שעוסק ברגשות, במחשבות ובקשרים עם אנשים אחרים, ובקשיים שהם יוצרים בחיים. בדרך כלל מדובר בסדרה של פגישות קבועות עם איש או אשת מקצוע שהוכשרו לכך, שבהן מדברים על מה שקשה, מבינים אותו טוב יותר ומנסים לשנות משהו: את התחושה, את התגובה, או את הדפוס שחוזר שוב ושוב.

טיפול רגשי אינו מתן עצות, ואינו שיחה אחת. מה שמבדיל אותו משיחה עם חבר טוב הוא ההכשרה של המטפל, המסגרת הקבועה (לרוב פגישה בשבוע), והקשר הטיפולי עצמו, שנבנה לאורך הזמן ומאפשר לדבר גם על דברים שקשה לומר בקול. עם ילדים, ולעיתים גם עם מבוגרים, הטיפול לא חייב להיות במילים בלבד: הוא יכול לעבור דרך משחק, ציור, תנועה או מוזיקה.

טיפול רגשי או טיפול פסיכולוגי - מה ההבדל?

בשפת היומיום שני הביטויים משמשים כמעט לאותו דבר. ההבדל העיקרי הוא לא בסוג הטיפול אלא במי שנותן אותו. "טיפול פסיכולוגי" מתייחס בדרך כלל לטיפול אצל פסיכולוג או פסיכולוגית. "טיפול רגשי" הוא מונח רחב יותר, שכולל גם עובדים סוציאליים קליניים, מטפלים באמנויות ופסיכותרפיסטים ממקצועות שונים. המונח המקצועי לטיפול בשיחה, אצל כל אחד מהם, הוא פסיכותרפיה.

שני דברים כן שמורים למקצועות מסוימים. אבחון פסיכולוגי, למשל, נעשה בידי פסיכולוג. טיפול תרופתי ניתן בידי רופא, ובתחום הנפשי לרוב בידי פסיכיאטר. כשמה שנדרש הוא טיפול, ולא אבחון או תרופה, כל המקצועות האלה יכולים לעזור, ומה שקובע יותר מהתואר הוא ההכשרה בקושי הספציפי וההתאמה האישית.

מי נותן טיפול רגשי בישראל

"מטפל רגשי" אינו תואר מוגן בחוק, וכל אחד יכול לקרוא לעצמו כך. לכן השאלה החשובה היא מה ההכשרה שעומדת מאחורי השם. אלה המקצועות העיקריים:

• פסיכולוג/ית. תואר שני בפסיכולוגיה ורישום בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות. התואר "פסיכולוג" מוגן בחוק, ואפשר לבדוק את הרישום במאגר של משרד הבריאות. בטיפול רגשי עובדים בעיקר פסיכולוגים קליניים, חינוכיים והתפתחותיים.
• עובד/ת סוציאלי/ת קליני/ת. עובד סוציאלי רשום בפנקס העובדים הסוציאליים, שהתמחה בטיפול. מביא לא פעם מבט רחב על המשפחה ועל הסביבה, ועובד עם מבוגרים, זוגות, משפחות וילדים.
• מטפל/ת באמנויות (הבעה ויצירה). בדרך כלל תואר שני בטיפול באמנות, בדרמה, בתנועה, במוזיקה או בביבליותרפיה. מתאים במיוחד כשקשה לבטא דברים במילים, ולכן נפוץ בעבודה עם ילדים. המקצוע עדיין אינו מוסדר בחוק כמו פסיכולוגיה, ולכן כדאי לשאול על התואר ועל מוסד ההכשרה.
• פסיכותרפיסט/ית. איש או אשת מקצוע טיפולי, למשל בעבודה סוציאלית, בייעוץ או בסיעוד, שהשלימו הכשרה של כמה שנים בפסיכותרפיה במכון מוכר. גם התואר "פסיכותרפיסט" אינו מוגן, ולכן שווה לשאול איפה נעשתה ההכשרה וכמה זמן נמשכה.
• קרימינולוג/ית קליני/ת. מקצוע מוסדר בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, עם תעודה מטעם משרד הבריאות. תואר שני בקרימינולוגיה קלינית, כולל התנסות קלינית. עוסק באבחון, בטיפול ובשיקום, במיוחד בממשק שבין מצוקה נפשית, התנהגות, סיכון ותפקוד חברתי.
• אח/ות פסיכיאטרי/ת. אח או אחות מוסמכים שהתמחו בסיעוד בריאות הנפש, בדרך כלל בתואר שני במסלול פסיכיאטריה ובהסמכה של משרד הבריאות. עובדים במרפאות ובמחלקות לבריאות הנפש ובקהילה, ומלווים את המטופל לצד הצוות הרפואי והטיפולי. חלקם עוסקים גם בטיפול בשיחה, בעיקר מי שהשלימו הכשרה בפסיכותרפיה.

לצד אלה יש קורסים קצרים שמעניקים תעודה בשם "מטפל רגשי". הם יכולים להיות מעניינים, אבל אינם מחליפים הכשרה אקדמית וקלינית שנעשית תחת הדרכה. חשוב מאוד לשאול את המטפל או את המטפלת שהופניתם אליהם מה ההכשרה שלהם. מטפל מקצועי לא ייעלב משאלה על ההכשרה שלו, ויענה עליה בפשטות.

באתר טיפול חכם מוצגים רק מטפלים שתעודות ההכשרה שלהם אומתו, וההכשרה של כל אחד מופיעה בכרטיס שלו. על ההבדלים בין המקצועות הרחבנו במאמר סוגי המטפלים בישראל.

למי מתאים טיפול רגשי

אין צורך באבחנה כדי לפנות לטיפול רגשי. אנשים מגיעים בגלל חרדה או דאגה שלא מרפה, תקופה של עצב או חוסר חשק, עומס ושחיקה, אובדן ואבל, משבר בזוגיות או במשפחה, אירוע קשה שממשיך להעסיק, או פשוט תחושה של תקיעות, שאותו דפוס חוזר שוב ושוב.

סימן טוב לכך שהגיע הזמן הוא כשהקושי לא חולף, ומתחיל להשפיע על השינה, על העבודה או הלימודים, או על הקשרים עם אנשים קרובים. וגם כשהדרכים הרגילות להתמודד, כמו לדבר עם חברים או "לחכות שזה יעבור", כבר לא עובדות. לא צריך לחכות שהמצב יהיה "מספיק גרוע" כדי שיהיה מוצדק לפנות.

אם יש מחשבות לפגוע בעצמכם, אל תחכו לתור: ער"ן, עזרה ראשונה נפשית, זמין 24 שעות בטלפון 1201, ובמצב חירום מיידי חייגו 101.

טיפול רגשי לילדים ולנוער

ילדים לא תמיד יודעים לומר במילים מה מציק להם. לכן טיפול רגשי לילדים עובר לרוב דרך משחק, ציור, סיפורים ויצירה, והמטפל לומד מהם על עולמו של הילד לא פחות ממה שהוא שומע ממנו. ככל שהילד גדל, השיחה תופסת מקום גדול יותר, ובגיל ההתבגרות הטיפול כבר דומה יותר לטיפול במבוגרים.

ההורים הם חלק מהתהליך. לרוב, המטפל נפגש איתם אחת לשבועיים-שלושה, מעדכן אותם בקווים כלליים ונותן להם כלים להתמודדות בבית. בו בזמן הוא שומר לילד, ובמיוחד למתבגר, על מרחב משלו. לעיתים נעשית גם עבודת עומק עם ההורים, שמנסה להבין את ההשלכות והציפיות הלא מודעות של ההורים על ילדם, ועל איך זה פוגש את העולם הפנימי של הילד.

חשוב לדעת שמה שנראה כקושי רגשי אצל ילד קטן יכול לנבוע לפעמים מקושי התפתחותי או גופני, כמו קשיי ויסות חושי או עיכוב שפה. הרחבנו על כך במאמר קושי רגשי או פיזיולוגי?, ועל בחירת מטפל לילד במדריך איך לבחור פסיכולוג לילד.

הגישות העיקריות בטיפול רגשי

תחת השם "טיפול רגשי" יש כמה גישות, וכל מטפל עובד לרוב בגישה אחת או בשילוב של כמה:

• טיפול דינמי - מתמקד בהבנת השורשים של הקושי: דפוסים מהעבר, קשרים, ומה שקורה בתוך הקשר הטיפולי עצמו. מתאים למי שרוצה להבין לעומק, ולא רק להקל על מה שמציק עכשיו.
• CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) - ממוקד ומובנה יותר, ועוסק בקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגות, עם תרגול בין הפגישות. נפוץ מאוד בטיפול בחרדה ובדיכאון.
• ACT וגישות מבוססות מיינדפולנס - עוסקות בשינוי היחס למחשבות ולרגשות קשים, במקום במאבק בהם.
• DBT - פותח לאנשים שחווים רגשות עזים ומציפים, ומלמד מיומנויות של ויסות רגשי.
• EMDR וטיפולים ממוקדי טראומה - לעיבוד אירועים קשים שממשיכים להשפיע.
• טיפול באמנויות - עבודה דרך יצירה, תנועה, דרמה או מוזיקה.
• טיפול זוגי ומשפחתי - כשהקושי נמצא בקשר עצמו, ולא רק אצל אדם אחד.

המחקר מראה שהקשר הטיפולי, תחושת האמון והשיתוף עם המטפל, הוא אחד המנבאים העקביים להצלחת הטיפול בכל הגישות. לכן ההתאמה בין הגישה לבין הקושי והאופי שלכם חשובה, אבל לא פחות חשוב שתרגישו בנוח עם האדם שמולכם. השוואה מפורטת בין הגישות יש במאמרים סוגי הטיפולים השונים והבדל בין CBT לטיפול דינמי.

כמה עולה טיפול רגשי, ומה עם קופת החולים

בטיפול פרטי המחיר משתנה לפי המקצוע, הוותק והאזור, ופגישה עולה לרוב כמה מאות שקלים. פסיכולוגים קליניים ותיקים נוטים להיות בצד הגבוה של הטווח. כדאי לברר את המחיר ואת מדיניות הביטולים כבר בשיחה הראשונה.

טיפול נפשי כלול בסל הבריאות, ולכן אפשר לקבל טיפול רגשי גם דרך קופת החולים: במרפאות בריאות הנפש, או אצל מטפלים שעובדים בהסדר עם הקופה, בהשתתפות עצמית. החיסרון העיקרי הוא לרוב ההמתנה, ולעיתים גם בחירה מוגבלת של המטפל. הביטוחים המשלימים של הקופות אינם מחזירים כיום על פסיכותרפיה פרטית, אבל חלק מהביטוחים הפרטיים כן. כל המסלולים מוסברים במדריך טיפול פסיכולוגי דרך קופת החולים.

טיפול רגשי אונליין

טיפול רגשי יכול להתקיים גם בשיחת וידאו. לאנשים רבים זה מתאים: זה חוסך נסיעות, מאפשר לבחור מטפל שלא גר קרוב, ונוח למי שמתקשה לצאת מהבית. יש מצבים שבהם עדיף להיפגש פנים אל פנים, למשל בטיפול בילדים צעירים או במצבי משבר. מתי טיפול אונליין עובד, ולמי הוא מתאים, הסברנו במאמר טיפול פסיכולוגי אונליין.

איך מוצאים מטפל רגשי שמתאים לכם

1. להגדיר מה קשה. לא צריך אבחנה, מספיק תיאור במילים שלכם: מה קורה, ממתי, ואיך זה משפיע.
2. להחליט מה חשוב לכם. אזור או אונליין, תקציב, מגדר המטפל, שפה, ורגישות לרקע דתי או תרבותי.
3. לבדוק הכשרה וניסיון. מה המקצוע, והאם יש ניסיון עם קושי כמו שלכם. מותר לשאול.
4. שיחת היכרות. שיחה קצרה בטלפון עוזרת לדעת אם יש תחושה טובה עוד לפני הפגישה הראשונה.
5. לתת לזה כמה פגישות. הכימיה לא תמיד מתבררת בפגישה אחת, וסביר לתת לה שתיים או שלוש פגישות. אם עדיין לא נוח, לגיטימי לחפש מטפל אחר.

השאלון של טיפול חכם עושה את רוב הדרך הזו בשבילכם: הוא ממפה את הקושי, ממליץ על סוג הטיפול ומציע מטפלים מתאימים באזור שלכם או באונליין. אפשר גם לעבור ישירות על רשימת המטפלים הרגשיים לפי עיר, ולקרוא עוד על מה לשאול בשיחת ההיכרות.

שאלות נפוצות

סיכום

"טיפול רגשי" הוא שם רחב, ולא תואר. מאחוריו עומדים כמה מקצועות וכמה גישות, וכולם יכולים לעזור כשההכשרה מתאימה לקושי והקשר עם המטפל טוב. במקום לחפש את "הטיפול הרגשי הטוב ביותר", כדאי להתחיל ממה שקשה לכם, לבדוק את ההכשרה של מי שמולכם, ולתת לקשר כמה פגישות להתברר.