להחזיק את החזקים: הטיפול במשרתים קבועים בצה"ל

להחזיק את החזקים: הטיפול במשרתים קבועים בצה"ל

הטיפול באנשי הקבע בישראל נושא עמו רבדים עמוקים של מורכבות מקצועית, רגשית וארגונית. מדובר באוכלוסייה הנמצאת בליבת מערכות הביטחון, המגשימה שליחות לאומית לצד חשיפה מתמשכת לעומסים נפשיים, דילמות מוסריות וסיכונים ממשיים. רבים מהם נדרשים לאזן בין תפקיד תובעני לבין מערכת משפחתית, ילדים צעירים ומערך חיים אזרחי שנשחק לעיתים תחת כובד האחריות והיעדרי הבית התכופים.

המורכבות הטיפולית נובעת לא רק מהטראומות הישירות הנגרמות בשדה הקרב או בסביבות עוינות, אלא גם מהשחיקה המצטברת, מהמתח התמידי, ומהתחושה כי עליהם לשמור על חוזק וחוסן מתמשך-הן בעיני הסביבה והן בעיני עצמם. חלקם מתקשים להגדיר את הקושי כמצוקה לגיטימית, ולעיתים קיימת אמביוולנטיות סביב בקשת עזרה נפשית מחשש לסטיגמה או לפגיעה בקידום מקצועי.

אני נדרשת לנוע בזהירות בין הבנה עמוקה של הקונטקסט הצבאי ובין שמירה על מרחב טיפולי פתוח, בטוח ומכיל. המשגות טיפוליות חייבות להתייחס למתח שבין נאמנות למערכת ובין נאמנות לרווחת המטופל ולזהותו האישית. לעיתים אני פוגשת קונפליקט בין דמות המפקד הנדרש לנהל כוח אדם ולהיות "חזק", לבין האדם שחווה עייפות עצמית, פגיעות, אשמה או תחושת בדידות עמוקה.

מרכיב נוסף נוגע לאופי השירות הארוך והמתמשך. בשונה מטיפול בלוחמים או במילואימניקים חשופים לאירועי קיצון קצרים בדרך כלל למעט מלחמת חרבות ברזל שזימנה להם שירות ארוך קשה וטראומטי , אנשי קבע מצויים לעיתים במסע ממושך ומתפתח של התמודדות רגשית, שהקצב והביטויים שלו משתנים לאורך שנים. הם עשויים לשאת צלקות נפשיות שלא זכו להתייחסות מספקת בנקודות מוקדמות יותר, ולעיתים נפתחות סוגיות מודחקות בעת שינויים בתפקיד, פרישה או מעבר לתפקידי פיקוד.

העבודה הטיפולית בקליניקה כוללת לרוב חיזוק יכולת הוויסות, עיבוד של חוויות טראומטיות חדות ומתמשכות, יצירת שפה פנימית שמאפשרת לדבר רגש גם בתוך מערכת היררכית, ופיתוח דיאלוג מיטיב בין חלקים שונים בזהות - הלוחם, המפקד, ההורה והאדם הפשוט המבקש שקט ונחת. לצד זאת עולה חשיבותם של משאבי תמיכה זוגיים ומשפחתיים, שכן התא המשפחתי נושא נטל לא מבוטל של המתח המבצעי ושל אורח החיים הדינמי.

הטיפול באנשי קבע מזמן מקצוענות גבוהה, רגישות מערכתית ויכולת לאחוז באומץ במורכבות. זאת עבודה שמשלבת כבוד עמוק לשליחות ולתרומה שלהם, יחד עם יצירת מרחב שבו אפשר להניח לרגע את המדים - ולפגוש את האדם מתחתם.