השפה העתיקה של הגוף: מה עושים כשהחיים זורקים אותנו מ"חלון הסיבולת"?
אני מודה, אני טיפוס שאוהב ללמוד. למדתי הרבה מאוד קורסים והכשרות בחיי, ואני תמיד מחפשת להעשיר את עצמי בדעת ובכלים חדשים. אולם, הקורס האחרון שלמדתי – גישת ה-SE (חוויה סומטית - Somatic Experiencing) – הביא איתו לחיי משהו אחר לגמרי. הוא מדבר שפה של גוף. שפה עתיקה וחדשה בו-זמנית, שמרגיש כל כך נכון ומרתק להיזכר בה, להקשיב לה, וללמוד לנווט דרכה.
אחד המושגים המרכזיים והחשובים ביותר שאנחנו חוקרים ולומדים ב-SE הוא ;"חלון העוררות" או "חלון הסיבולת" (Window of Tolerance).
חלון הסיבולת הוא מעין מרחב פנימי שבו מערכת העצבים שלנו מאוזנת. זהו המרחב שבו אנחנו מסוגלים לחשוב בבהירות, להרגיש רגשות מבלי להיות מוצפים מהם, ולהגיב לעולם מתוך חיבור וריבונות, ולא מתוך דחפים הישרדותיים. כשאנחנו בתוך החלון הזה, יש לנו את היכולת להתמודד עם אתגרי החיים.
אלא שהחיים, מטבעם, מביאים לפתחנו אירועים רעשניים שזורקים אותנו החוצה מהחלון הזה ללא אזהרה מוקדמת: *עוררות יתר (Hyper-arousal): מצב שבו הגוף נתקע במצב של "לוחמה או בריחה" (Fight or Flight), המאופיין בלחץ קיצוני, חרדה, דופק מואץ ומחשבות מתרוצצות. *תת-עוררות (Hypo-arousal):מצב של קפיאה וניתוק (Freeze), המאופיין באפתיה, תחושת כובד, עייפות עמוקה וצורך מנטלי ופיזי פשוט להתנתק מהעולם.
בשני המצבים האלה, אנחנו מרגישים שאנחנו מאבדים אחיזה. הקרקע הבטוחה נשמטת מתחת לרגליים. אני משתפת אתכם בזה כי רק אתמול, מול חוויה כואבת ומטלטלת שפגשתי, שמתי לב בזמן אמת שיצאתי לחלוטין מחלון הסיבולת שלי. הסימנים בגוף היו לי מוכרים מאוד, והם סיפרו לי סיפור ברור על הצפה. מתוך אותה טלטלה והבנה, החלטתי שאני לא נשארת שם פסיבית. בחרתי לייצר לעצמי מחדש את חלון הסיבולת שלי. הנחתי את הרעש בצד ונסעתי אל הטבע – אל הכנרת, לחמת טבריה. > הרגשתי את החום העמוק של המים, הקשבתי לתנועה העמידה והעדינה שלהם סביב הגוף שלי, והבטתי אל המרחב האינסופי והיופי העתיק של הטבע. > שם, בתוך המים, הזכרתי לעצמי את העוגנים שלי. נזכרתי מה יש בי, מה אני כבר יודעת ויכולה לעשות כדי לעזור לעצמי. לקחתי נשימה עמוקה. אפשרתי למגע של המים המרככים את הקצוות החדים של החוויה לערסל אותי, ולהזכיר למערכת העצבים שלי את הנוכחות של הגוף, השפיות ואת החיים עצמם." חזרתי הביתה" .
בקליניקה שלי, זו בדיוק העבודה שאנחנו עושים יחד. בסביבה עטופה, מוגנת, סקרנית ובגובה העיניים, נלמד להכיר את הרמזים הקטנים והייחודיים שמערכת העצבים שלכם שולחת לכם. המטרה שלנו בטיפול היא לא למנוע מהחיים לטלטל אותנו (זה הרי בלתי אפשרי), אלא ללמוד לשעתק את רגעי הוויסות האלה אל תוך היומיום שלכם. להפוך את הכלים האלו לשלכם. כך, בפעם הבאה שתפגשו חוויה מטלטלת או מעוררת, לא תטבעו בה ,אלא תדעו כיצד לנוע בגמישות, ברכות ובחמלה, חזרה אל המרכז היציב שלכם, אל הנוכחות ואל התפקוד. האם מרגישים שהחיים זרקו אתכם מחוץ לחלון הסיבולת שלכם ומחפשים דרך לחזור לאיזון?