מלחמה מתמשכת, סטרס וחרדה

מה מייחד סטרס במצב של איום מתמשך?

רוב המחקר הקלאסי על טראומה עסק באירועים תחומים בזמן: תאונה, פיגוע, אסון טבע, שאחריהם מתחיל תהליך החלמה. לעומת זאת, כאשר האיום הוא חוויה ממושכת שאינה תחומה בזמן, כמו חוסר ודאות ביטחונית מתמשכת, הנפש נדרשת להתמודד עם אירוע שונה במהותו, שכונה בספרות המחקרית "סטרס טראומטי מתמשך" (Continuous Traumatic Stress). מודל זה מדגיש שהאיום אינו רק זיכרון מהעבר אלא סכנה ממשית וצפויה גם בעתיד, ולכן תגובות כמו ערנות יתר או קושי להירגע אינן בהכרח תסמין, אלא הסתגלות הגיונית למציאות מסוכנת בפועל (Nuttman-Shwartz & Shoval-Zuckerman, 2016).

מחקרים שנעשו באוכלוסייה הישראלית מצביעים על כך שהחשיפה החוזרת והממושכת לאיום ביטחוני משפיעה על מבוגרים וילדים לאורך זמן, ומצריכה התייחסות טיפולית שמותאמת ספציפית למאפיינים ההתפתחותיים והמשפחתיים של האדם, ולא רק להיסטוריה של אירוע בודד (Pat-Horenczyk & Schiff, 2019).

מה קורה בגוף ובנפש לאורך זמן? מחקר אורך שבחן תגובות סטרס טראומטי מתמשך במהלך המלחמה מצא שרמת המצוקה אינה בהכרח פוחתת עם הזמן. אצל חלק מהאנשים היא דווקא הולכת ומחריפה ככל שהחשיפה נמשכת, וקשורה לעלייה בקשיי תפקוד, בהסתגלות ובמצוקה רגשית כמו חרדה ודיכאון (Aloni, Harwood-Gross, & Lambez, 2026). ממצא דומה עלה במחקר אורך נוסף שעקב אחר אנשים לאורך שנה מאז פרוץ המלחמה, שמצא כי חשיפה לאובדן, לעקירה מהבית או לפגיעה כלכלית בתחילת התקופה נקשרה לרמות גבוהות יותר של חרדה, דיכאון ותסמיני דחק פוסט-טראומטי גם חודשים רבים אחר כך (Amsalem et al., 2026). משום שאי אפשר לחכות עד שגורם הסטרס יעבור, חשוב להתייחס למצוקה כתהליך מצטבר שדורש התייחסות מתמשכת, לא רק תגובה נקודתית.

כלים להתמודדות יומיומית ישנם כמה עקרונות מעשיים שיכולים לסייע להתמודד עם תחושת חוסר השליטה שמלווה תקופה ממושכת של אי-ודאות: 1) להבחין בין מה שבשליטתך לבין מה שלא. התמקדות בפעולות קונקרטיות: שגרה, הכנה מעשית, שמירה על קשרים, מפחיתה תחושת חוסר אונים, גם כשהמצב הכללי אינו בשליטתך. 2) להגביל חשיפה לחדשות, ובמיוחד להימנע ממעקב אינטנסיבי לפני השינה, כדי לא לשמור את מערכת העצבים במצב עוררות מתמשך. 3) לשמור על שגרה ועל טיפוח עצמי- שינה, תזונה ופעילות גופנית הן לא מותרות בזמן משבר, אלא , חלק מפעולות שמסייעות להתאוששות והתמודדות. 4) קרבה למקורות תמיכה, שמירה על קשרים בין אישיים.

כאשר אתם חשים כי תחושות חרדה, מתח וקושי להרדם מתקיימות לאורך זמן, ו/או גם חלה פגיעה ברמת התפקוד היומיומי זהו הזמן לפנות לאיש מקצוע. תמיכה טיפולית לא נועדה רק למשברים חריפים, היא רלוונטית במיוחד למי שחי תקופה ארוכה תחת עומס מתמשך, ויכולה לסייע לעבד את החוויה ולבנות מחדש תחושת יציבות.