איך להקל על ילדנו וגם עלינו, במעבר למסגרת גנית חדשה?

איך להקל על ילדנו ועלינו במעבר למסגרת גנית חדשה? מאת: לירון גולדברג, פסיכולוגית חינוכית מומחית

הכניסה למסגרת חדשה מלווה בהתרגשות ובשמחה, אך גם בדאגות ובשאלות: איך יעבור היום הראשון? כיצד תיראה הפרידה? האם הילד.ה יאכל.תאכל היטב? האם יכיר.תכיר חברים חדשים בקלות? וירגיש.תרגיש בטוח.ה בגן החדש?

על אף שמדובר בשינוי חיובי ומקדם, טבעי שהמעבר יעורר מתח אצל הילדים וגם אצלנו, ההורים. הדבר נכון במיוחד במעבר ממסגרת פרטית למסגרת ציבורית, אך גם במעברים בין גנים לאורך השנים. העקרונות המובאים כאן יכולים לסייע בהתמודדות עם מגוון מעברים בין מסגרות חינוכיות, וחלקם רלוונטיים גם לקראת המעבר לבית הספר. הדברים נכתבו מתוך ניסיוני כפסיכולוגית חינוכית שליוותה שנים גנים רבים, וגם מתוך ניסיוני האישי כאמא לשלושה ילדים.

הסתגלות למסגרת חדשה במסגרת החדשה הילדים נדרשים להתרגל לצוות חדש, לחלוקה שונה של תשומת לב, למספר גדול יותר של ילדים, לרעש, לכללים ולדרישות חדשות. כמו כן, עליהם לתרגל מיומנויות חברתיות כמו המתנה בתור, שיתוף וויתור, הצטרפות למשחק. היום לרוב ארוך ועמוס יותר וללא שנת צהריים. ההסתגלות היא תהליך שאינו מתרחש בתוך יום או יומיים ועלול לכלול עמו רגעים מאתגרים, אשר לרוב פוחתים וחולפים ככל שהסביבה נעשית מוכרת ובטוחה יותר.

קשיים אופייניים בתקופת ההסתגלות 1. חרדת פרידה קושי זה יכול להיות מלווה בבכי, היצמדות להורה, קושי לאפשר להורה ללכת או בקשה שלא להישאר בגן. הכנה מראש, פרידה רגועה ועקבית וקשר שנבנה עם דמות מטפלת בגן מסייעים בדרך כלל להפחית את הקושי.

2. קושי חברתי ילדים רבים זקוקים לזמן על-מנת להכיר חברים חדשים ולהצטרף למשחק. בתחילה עשויות להופיע ביישנות, הסתגרות או העדפה לשחק לבד. חשוב להדגיש כי בגילאים צעירים קיימים פערים גדולים במיומנויות חברתיות, ולכן אין למהר להסיק שמדובר בקושי מתמשך, אלא לאפשר לילד.ה זמן להכיר ולהתפתח בקצב שלו.ה.

3. קשיים התנהגותיים בתקופת ההסתגלות תיתכן עלייה פתאומית בבכי, התקפי זעם, התנגדות או היצמדות להורים. אצל ילדים צעירים שעדיין מתקשים להביע את עצמם במילים, עלולות להופיע גם נשיכות או שריטות במצבי תסכול וכעס. אפשר לסייע באמצעות תיווך ותמלול, למשל: “אני משחק.ת בזה עכשיו, תחזיר.י לי בבקשה”. כך הילד.ה רוכש.ת בהדרגה דרכים מותאמות יותר לבטא את רצונותיו.ה.

4. רגרסיה זמנית תקופות המלוות במתח עלולות לגרום לחזרה זמנית של התנהגויות שכבר חלפו, כגון הרטבה, בקשה מחודשת למוצץ, צורך מוגבר בקרבה או קושי להירדם לבד. במצבים אלה חשוב שלא להיבהל, לכעוס או להתאכזב מהילד.ה אלא לנסות להבין את הצורך העומד מאחורי ההתנהגות ולהציע לו.ה תמיכה וביטחון. למשל, לשבת לידו זמן-מה לפני השינה אם מבקש או להציע חיבוק ואמצעי הרגעה אחר במקום להחזיר מיד מוצץ שכבר נפרד.ה ממנו.

5. שינויים באכילה חלק מהילדים זקוקים לזמן על-מנת להתרגל לאוכל החדש. ייתכנו ירידה זמנית בתאבון, אכילה מועטה בגן, בררנות או העדפה למזונות מוכרים. אם הקושי נמשך, מלווה בירידה במשקל או פוגע בתפקוד, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע.

6. תגובות רגשיות בבית ילדים רבים מתאמצים ומווסתים את עצמם לאורך היום, ובבית משחררים את המתח. הדבר עשוי להתבטא בבכי, בעצבנות או ברגישות יתר. אין צורך למהר להסיק מכך שרע לילד.ה בגן, אך חשוב להיות קשובים ולשוחח בזמן רגוע על היום שעבר.

כיצד אפשר להקל על ההסתגלות? ברוב הרשויות והגנים בישראל יש תקופת הסתגלות בגנים אך אין מתווה אחיד ומחייב, לכן בררו מראש מהי מתכונת הימים הראשונים בגן והיערכו לכך מבחינת לוח הזמנים המשפחתי.

לצד זאת, אפשר לסייע לילד.ה באמצעות הכנה הדרגתית: 1. הכירו את הגן ואת הדרך אליו בקרו בגן לפני תחילת השנה, אם הדבר מתאפשר. אם לא, אפשר לעבור לידו, להראות לילד.ה את הדרך ולציין נקודות מוכרות לאורכה.

2. נסו ליצור היכרות עם ילדים מהגן מפגש מוקדם עם ילד או ילדה מהגן יכול להקל על הכניסה ולספק תחושת היכרות ראשונית.

3. שיחת הכנה כמה ימים לפני הכניסה, בהתאם לגיל ולהבנה, שוחחו על שם הגן והגננת, הראו תמונה שלה אם יש, וספרו מה צפוי לקרות. הסבירו כי טבעי להתגעגע, שהגננת נמצאת כדי לעזור ולשמור, ואפשרו לילד.ה לשאול שאלות. יום לפני הכניסה, תארו בקצרה את רצף היום הצפוי לילד.ה: תגיעו יחד, תכירו את המקום ואת הצוות, תיפרדו בחיבוק ובנשיקה ותחזרו לאסוף אותו.ה בזמן שנקבע ובהתאם למתכונת ההסתגלות בגן.

4. ערכו היכרות קצרה עם המרחב בכניסה לגן הראו לילד.ה היכן מניחים את התיק, היכן נמצאים השירותים, בקבוק המים והמשחקים. לאחר מכן אפשרו לו.ה לחקור את המרחב באופן עצמאי, כאשר אתם נשארים נוכחים אך מפנים את הבמה בהדרגה לצוות.

5. שמרו על טקס פרידה קצר וברור כאשר מגיע זמן הפרידה, היפרדו בחיבוק ובנשיקה וצאו. פרידה ממושכת עלולה להקשות. אם הילד.ה מתקשה אפשר להעבירו לידיה של הגננת ולהציע פעילות אהובה. גם חפץ מוכר מהבית עשוי לסייע ולספק נחמה וביטחון. לרוב, גננות מאפשרות להביא חפץ מוכר ואהוב בימי הקליטה הראשונים. כדאי לשמור על טקס פרידה קבוע ולידע מראש את הילד.ה מי יביא אותו.ה לגן, מי יאסוף ומתי תחזרו. סדר יום ברור ועקבי מעניק תחושת ביטחון ורוגע.

6. התבוננו גם בעצמכם ילדים חשים במתח של ההורים, לכן אם הפרידה קשה במיוחד לאחד מכם, אפשר לנסות שההורה האחר ילווה לגן. בנוסף, לעיתים לילד.ה קל יותר להיפרד מאבא ולעיתים קל יותר להיפרד מאמא.

לסיכום, הסתגלות למסגרת חדשה היא תהליך. הכנה הדרגתית, פרידה רגועה ועקבית, סבלנות ותחושת ביטחון מצד ההורים יכולות להקל עליו. רוב הקשיים פוחתים משמעותית ככל שהילד.ה מכיר.ה את הגן, את הצוות ואת השגרה. אם לאחר מספר חודשים אין שיפור, או שהקושי משמעותי ופוגע בתפקוד, מומלץ להתייעץ עם פסיכולוגית הגן או עם איש מקצוע.