מטרת הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית

מטרת הפסיכותרפיה הקיומית אינה לסלק את הסבל מן החיים, אלא להרחיב את תודעת האדם כך שיוכל לפגוש יותר ויותר מן הקיום, בתוכו ומחוצה לו. המעבר מתודעת שלולית לתודעה אוקיינית כרוך לעיתים בכאב עצום, משום שהמציאות שוברת את הגבולות שבתוכם למדנו להבין את עצמנו ואת העולם. תפקיד הטיפול אינו להחזיר אותנו בהכרח אל השלולית המוכרת, אלא לאפשר לנו להכיר את האוקיינוס, גם כשהמים עמוקים, קרים ומפחידים.

יש כאן בעיניי נקודה נוספת, אולי החשובה מכול: בתפיסה הזאת גם המטפל אינו עומד על החוף ומלמד את המטופל לשחות. הוא עצמו נמצא באוקיינוס. אין לו עמדה מחוץ לקיום שממנה הוא יכול להבטיח למטופל ביטחון, משמעות או גאולה. יש שני בני אדם בתוך אותו אוקיינוס, שאחד מהם מלווה את האחר בהרחבת ההיכרות שלו עם המציאות ועם עצמו. וזו פסיכותרפיה שאינה מבטיחה חיים נטולי סבל, אלא מבקשת לאפשר חיים שאינם מצטמצמים לגבולות הפחד מפניו.