מהי יצירתיות, למה היא נצרכת לאדם ומדוע לרובנו היא חסומה?
פעמים רבות שמעתי ממטופליי בקבוצות או בפרטני כי הם אינם יצירתיים וזה מובנה בהם מרגע לידתם. אני חולק עליהם בכך אף שמבין את האמירה שלהם, הרי כיצד יחשבו על עצמם כבעלי פוטנציאל ליצירתיות, אם זה נחסם בהם מילדותם? אך באמת היצירתיות הינה טבע האדם. כל תינוק מגיע עם יצירתיות לעולם שמתחילה להיחסם כאשר הוא מאבד את תחושת הביטחון סביבו, כאשר הוא חש נתון לביקורת מהסביבה.
יצירתיות הינה היכולת להתבונן על המציאות ועל חיי בזווית שונה מהרגיל ובזכות כך לייצר רעיונות ופעולות מקוריים. יעקב לוי מורנו אבי הפסיכודרמה כתב כי כולנו חיים בתוך מציאות של 'תרבות משומרת'. פעולה, רעיון או רגש שהיו מקוריים בקרבנו כשהיינו ילדים – משוחזרים בריטואל קבוע המספק הגנה וביטחון אך מייצרים הקפאה של הפעולה היצירתית והספונטאנית. הפעולה הרעננה הופכת להיות תוצר קונקרטי ויבש.
בעבודה טיפולית יצירת מרחב בטוח בו אפשר לשתף ולהביא את חולשותינו ואתגרי חיינו ללא חשש מביקורת, ציניות והתרחקות של הנוכחים מקשר עימנו- מאפשר למשתתפים בקבוצה לגלות מחדש את היצירתיות הזו, שאיננה חייבת להתגלות רק באמנות זו או אחרת, היא יכולה להופיע גם אצל עו"ד, רופא, בנקאי וכד' - שלפתע מצליחים להתבונן בעשייתם מזווית אחרת. ההשפעה על מצב הרוח, הרווחים הכלכליים והתקשורת החברתית- תהיה משמחת ונפלאה. כמובן שכשהיצירתיות הזו תופיע בתוך חיי הזוגיות, ההורות ושאר הקשרים האנושיים המשמעותיים בחיינו- הסיפוק והריפוי של הקשר יהיה משמעותי ומיטיב.